ביתרמי בע"מ ואח' נ' בר הומס בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה לחייב את המשיבה 1 למלא אחר הדרישה לעיון במסמכים ספציפיים מטעם המבקשים.

עניינה של התביעה שהוגשה נגד המבקשים הנה, בין היתר, טענות לחיובים כספיים של המבקשת 1 מכוח הסכם קבלנות מיום 20.4.09 שנכרת בין הצדדים (להלן: "הסכם הירקון").

בין עילות התביעה: הוצאות כספיות מיותרות שנגרמו למשיבה 1 (תקורות נטענות בסך 55,636 ₪) ואבדן רווחים עתידיים שנשללו ממנה (בסך 1,100,000 ₪).

לצורך בירור המחלוקות בנוגע לשתי עילות התביעה שעיל, עותרים המבקשים לאפשר להם לעיין במסמכים כדלקמן:

א. דוחות כספיים מבוקרים לשנים 2008-2010.

ב. מאזני בוחן לשנים 2088-2010.

ג. דיווחים בדבר תשלומי מס הכנסה או מס רווח אחר והתאמות מס שהגישה המשיבה 1 לרשות המיסים ביחס לשנים 2008-2010.

ד. כרטסת לקוחותיה של המשיבה 1 לפי חלוקה לפרויקטים שבוצעו על ידה בשנים 2008-2010.

ה. הסכמי פרויקטים שבוצעו על די התובעת בשנים 2008-2010.

המבקשים במכתבם מיום 1.2.11 דרשו מהמשיבה 1, בין היתר, לגלות מסמכים ספציפיים ולאפשר את העיון בהם.

במכתב התשובה של ב"כ המשיבים נטען כי המסמכים המבוקשים נשוא הבקשה דנן אינם רלוונטיים לתובענה וחסויים.

לטענת המבקשים, המסמכים רלוונטיים לבירור המחלוקות שבין הצדדים כן טוענים המבקשים כי זכות העיון במסמכים גוברת על האינטרס באי גילויים מהטעם של סוד מסחרי. לטענת המבקשים, יש במסמכים המבוקשים כדי להשוות את התקורות בגין פרויקט הירקון לתקורות מיתר פרויקטים בהם עסקה המשיבה 1 באותם מועדים.

בתגובתם טוענים המשיבים כי אין להורות על חשיפת המסמכים המבוקשים הואיל והנם בגדר סוד מסחרי של המשיבה 1 והואיל והנם אינם רלוונטיים לתביעה. לטענתם, המבקשים הסתירו מבית המשפט דבר דחייתה של בקשה למתן צו מניעה כנגד המשיבה 1 שהגישה המבקשת 1 במסגרת ת.א. 16580-07-10 שהתנהלה בבית המשפט המחוזי, ודבר דחיית בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת 1 על החלטת בית המשפט המחוזי, על ידי בית המשפט העליון (רע"א 1094/11). במסגרת הבקשה למתן צו מניעה עתרה המבקשת 1 למתן סעד של מתן חשבונות (סעיף 73 לבקשה למתן צו מניעה). עם דחיית הבקשה למתן צו מניעה דחה בית המשפט המחוזי גם את יתר הסעדים שהתבקשו, משכך טוענים המשיבים כי המבקשים מנסים לעקוף את ההחלטות של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. כן טוענים המשיבים כי המסמכים המבוקשים הנם מסמכים כלליים, שאינם נוגעים באופן ישיר לפרויקט נשוא התובענה, ומשכך אינם רלוונטיים לבירור המחלוקות שבין הצדדים.

המשיבים טוענים כי כל הוצאותיה של המשיבה 1 בגין פרויקט הירקון דווחו למבקשים ואושרו על ידי המפקח מטעמם. בתשובתם טוענים המבקשים כי אמנם המבקשת 1 יודעת כמה היא שילמה למשיבה 1 (בהתאם להתקדמות הפרויקט) אך המבקשת 1 אינה יודעת ואינה יכולה לדעת מה היו הוצאותיה של המשיבה 1 בגין עבודות אשר בוצעו על ידה. המבקשים ציינים כי בהסכם הקבלנות, נקבעה התמורה למשיבה 1 כסכום כללי מראש, ולכן המבקשים אינם יכולים לדעת מה היו ההוצאות כאמור. המסמכים המבוקשים יחשפו, לטענת המבקשים – את הוצאותיה של המשיבה בפועל בגין הפרויקט.

המשיבים מוסיפים לטעון כי אין במסמכים המבוקשים כדי להוות מדד להשוואה משום שאין המשובר בפרויקטים זהים מבחינת תקורותיהם והרווחים הצפויים.

המשיבים מוכנים לחשוף כרטסת חשבונאית שהיא ניהלה בנפרד עבור המבקשת 1.

המשיבים הגישו תגובתם ללא תצהיר תומך בעובדות המפורטות בה.

לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל מהטעמים המפורטים להלן:

א.המשיבים לא צירפו לתגובתם תצהיר כמצוות תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). בתגובתם טענות המשיבים טענות עובדתיות מהותיות השנויות במחלוקת, שחובה היה לתמוך אותם בתצהיר. משלא צירפו המשיבים תצהיר כאמור לא ניתן לקבל את טענותיהם העובדתיות של המשיבים. די היה בכך כדי לדחות תגובתם. גם יתר הטעמים מובילים למסקנה דומה.